פש"ר 1308-01-11

תקציר

פסק הדין דן בהיבט הנורמטיבי של צו פשיטת רגל ובהשלכותיו על פטור מחובות. על פי הפקודה, פשיטת רגל אינה פוטרת אנשים מחובות מזונות, חובות שנוצרו במרמה או חובות למדינה. עם זאת, לבתי המשפט שיקול דעת בקביעת סילוק חבות מזונות. בתחילה, בתי המשפט של PSHR הפנו מקרים כאלה לבית המשפט לענייני משפחה, אך בהמשך הם החלו להפעיל את סמכותם להחליט על חובות מזונות. גם בית המשפט העליון דן בעניין זה, כאשר השופט הנדל קבע כי בית המשפט העליון הוא הפורום המתאים לקביעת פטור מחובות מזונות בתיקי פשיטת רגל. פסק דין זה מתייחס באופן ספציפי לבקשה לפטור מחובות מזונות בתיק פשיטת רגל. החייב, קשיש עם בעיות בריאות והכנסה מוגבלת, ביקש הקלה מחובות המזונות שלו. בית המשפט שקל את המגמות בפסיקה, את נסיבותיו של החייב ואת הזמן שחלף מאז יצירת החוב. השופט קיבל את הבקשה וציין כי מדובר במקרה חריג. ההחלטה התבססה על העובדות הספציפיות, לרבות גיל החייב וילדיו, חוסר תום הלב ביצירת החובות ומצבו הכלכלי הרעוע של החייב. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בכרסום כללי בעקרון אי הפטור מחובת מזונות, אלא באמצעי חריג בהתחשב בנסיבות. תגובת המוסד לביטוח לאומי, תוך ציטוט מקרים קודמים, נשקלה אף היא וגברה על העובדות הספציפיות של מקרה זה. פסק הדין נעתר לבקשת החייב לפטור את חוב המזונות באופן חריג.