רע"א 1664/20

תקציר

בית המשפט בחן את בקשות רשות הערעור והחליט לדחות אותן מבלי להתחשב בתשובות המשיבים, בקובעו כי ההחלטות המקוריות אינן מצדיקות התערבות בערעור. ההחלטה הראשונה נגעה לשיקול דעת פרוצדורלי-ניהולי בנוגע להפקדות בערבות, תחום שבדרך כלל אינו מתערב בו על ידי ערכאות ערעור אלא אם כן יש הפרה חוקית או עיוות דין. בית משפט קמא בחן גורמים רלוונטיים, כגון סיכויי התביעה ומצבה הכלכלי של התובעת, ולא מצא הצדקה להורות על הפקדת ערבות. ההחלטות השנייה והשלישית נגעו לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט בעניינים פרוצדורליים, ובפרט בירור סכסוכים באמצעות בקשות להוראות. ערכאת הערעור מצאה סכסוכים אלה מתאימים לשיטה זו, שכן הם נוגעים להברחת נכסים והשפעתם על נכסי החייב, תחומים הנפתרים בדרך כלל בהליכי חדלות פירעון. זכויותיהם הפרוצדורליות של המבקשים נשקלו על ידי התרת גילוי, הליכי עיון ועדויות עדים, ובכך הפחיתו את החשש לפגיעה בזכויות. ערכאת הערעור, שמצאה יסוד סביר בהליך קבלת ההחלטות של בית משפט קמא, הגיעה למסקנה כי אין מקום להתערבות. לפיכך נדחו הבקשות, והמבקשים חויבו לשלם הוצאות לקופת כינוס הנכסים, בהתחשב בכך שלא התבקשו מענים.