ב"ש 691/82

תקציר

בית המשפט העליון ביטל צו של ערכאה נמוכה יותר שעצר נהג אוטובוס שהיה מעורב בתאונה קטלנית שבה נהרג אדם אחד ונפצעו שלושה נוספים. בתי המשפט קבעו כי יש די ראיות כדי להעמיד את הנהג לדין באשמת הריגה, אך נחלקו בשאלה האם מעצרו לפני המשפט היה מוצדק. בית המשפט העליון קבע כי אמנם קיומן של ראיות לכאורה הוא תנאי מוקדם למעצר, אך אין די בהן כשלעצמן כדי להצדיק פגיעה בזכות היסוד של חשוד לחירות. אלא אם כן קיימת סיבה משכנעת נוספת, כגון חומרת העבירה או חשש לסכנה לציבור, מעצר חשוד לפני הכרעת הדין מהווה פגיעה בלתי מוצדקת בחירותו. במקרה זה, מאחר שמעצרו של הנהג לא היה הכרחי לצורך החקירה, ולא היה חשש שיימלט או יסכן את הציבור, מעצרו ישמש רק כעונש צפוי, שאינו חוקי ואינו ראוי. במקום זאת, על בית המשפט להתמקד בקביעת עונשים הולמים לאחר הרשעה חוקית, במיוחד במקרים של תאונות קטלניות, מבלי להתפשר על עקרונות משפטיים בסיסיים. ההחלטה מדגישה את חשיבותה של חירות האדם ואת תפקידו של המעצר כמוצא אחרון, ומספקת הגנה איתנה לחזקת החפות ולהליך הוגן.