ת"א 7058/05

תקציר

התיק סובב סביב פרויקט נדל"ן כושל – הקמת ההתנחלות רמת קדרון ליד ירושלים – ומחלוקת על תקופת ההתיישנות להגשת תביעה. התובע, שרכש קרקע שיועדה להקמת ההתנחלות, תבע פיצויים מהנתבעים לאחר שהקמת היישוב התעכבה ובסופו של דבר נגנזה. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, וטענו כי עילת התביעה קמה בשנת 1992 או 1994 עת התקבלו החלטות המעכבות את בניית היישוב. עם זאת, בית המשפט קבע כי ההחלטות אינן מהוות ביטול מוחלט של ההתנחלות וכי עילת התביעה קמה מאוחר יותר, כאשר הקרקע הועברה לרשות הפלסטינית. השופטת קבעה כי זכותו של התובע לתבוע פיצויים אוחדה רק כאשר המדינה סירבה לשלם או לא נענתה לדרישות התובע, מה שהאריך את תקופת ההתיישנות. כמו כן, הדגישה השופטת כי דחיית התביעה אינה סבירה, שכן השיהוי נגרם בשל אי היענות המדינה במהירות לבקשות התובע. השופט הגיע למסקנה כי לא מדובר בעילת תביעה במקרקעין אלא בתביעה כספית המבוססת על רשלנות לכאורה של המדינה, עם התיישנות של שבע שנים. מאחר שהתביעה הוגשה תוך זמן סביר, דחתה השופטת את בקשת הנתבעים לסילוק על הסף והורתה על המשך ניהול התיק, תוך מתן שהות לשני הצדדים להגשת תצהירים וקביעת מועד למשפט סופי.