ע"א 3645/92

תקציר

במקרה שלפנינו, הגישה המשיבה מס' 1 תביעה כספית כנגד המערערת, בטענה למרמה והפרת הסכם שותפות בנוגע לרכישת מועדון. המשיב מס' 1 טען, כי לאחר ששילם את ההשקעה המוסכמת למערער, גילה כי המערער קיבל זכויות מועדון בעלות נמוכה משמעותית, מה שגרם לו לדרוש החזר. בהמשך התגבש הסכם לפיו המערערת תחזיר את ההשקעה, בתנאי שימצא שותף חלופי, אך משהדבר לא קרה, והמשיב הועבר מתפקידו, הסכסוך הסלים לערכאות. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו בעיקר על ההסכם הכתוב והורה על סעד חלקי, המחייב את המערערת להחזיר את ההשקעה בסך 50,000 דולר בתוספת ריבית, תוך דחיית תביעות שכר ורווחים. המערער ערער, בטענה שנבצר ממנו להעיד בשל מצב חירום רפואי, וטען כי ההחלטה התקבלה בהעדרו. עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש כי היעדרותו וחוסר היכולת להביא ראיות לאשפוזו פגעו בערעורו. עוד קבע בית המשפט כי החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על תנאים חוזיים ברורים השוללים כל צורך בעדות נוספת. החוזה פורש כמצביע על כוונה מיידית להסתלקות המשיב ולא כקשור ללא הגבלת זמן למחליף, בהתאם לעקרונות ההיגיון ותום הלב. לפיכך נדחה הערעור, תוך שהוא מאשר את הדרישה מהמערערת להשיב את השקעתה של המשיבה מס' 1, ונפסקו הוצאות כנגד המערערת.