ה"פ 207/95

תקציר

פסק הדין דוחה את הטענה כי יש לפסול חבר מועצת העיר אפקים, אברהם רביבו, לפי סעיף 101(1) לצו המועצות המקומיות (1950) בשל היעדר מגורי קבע בתחומי המועצה. המבקשים, יאיר חזן ומשה פרץ, טענו כי מגורי הקבע של רביבו עברו לראשון לציון, ויעידו על כך מעבר משפחתו לשם, גינה מוזנחת והיעדרותו מבית הכנסת המקומי. עם זאת, השופט שוכנע כי רק אשתו וילדיו של רביבו עברו באופן זמני לראשון לציון, בעוד רביבו עצמו נותר קשור לאפקים. היעדרותו הוגדרה כזמנית, והקשר ההדוק שלו לקהילה נלקח בחשבון. השופט הגיע למסקנה כי מקום מגוריו הקבוע של רביבו נותר באפקים, ולכן הוא לא נפסל מלכהן במועצה. המבקשים חויבו בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של רביבו, כמו גם של יתר המשיבים, מיכה הרמן ושלום דנינו. ההחלטה התקבלה על סמך הראיות הספציפיות שהוצגו ולא חייבה פרשנות למונח "מגורי קבע". השופט גם ציין, אם כי שלא לצורך, כי הרעיון המסורתי של משפחה בעלת "מרכז חיים" אחד עשוי שלא להחזיק עוד בעידן המודרני, כאשר מספר גדל והולך של משפחות החיות במשקי בית נפרדים.