רע"צ 45481-04-16

תקציר

סכסוך על הסכם שכירות בין משכיר לשוכר הביא לפסק דין המורה לשוכר לפנות את הנכס ולשלם למשכיר למעלה משני מיליון שקלים. השוכר ערער, אך בית המשפט אישר את פסק הדין והורה על תשלומים נוספים. השוכר שילם מספר תשלומים למשכיר, אך התעוררה מחלוקת לגבי חישוב יתרת החוב. התיק סובב סביב שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו על ידי בעל הבית – אחד קשור לשטר חוב והשניים האחרים לפסק הדין. החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 5.4.2016 קבעה כי יתרת התשלומים של הדייר עומדת על 67,398 שקל. בעל הבית ערער על החלטה זו, וטען כי יתרת החוב היא למעשה 405,243 שקל. בית המשפט נתן למשכיר רשות ערעור ובחן לגופו של עניין. התברר כי שיטת החישוב של הרשם לא פעלה על פי מתווה פסק הדין הקודם וחסרו שלבים מסוימים. בנוסף, הבחירה ב-2.10.2013 כמועד הקובע לחישובים לא הייתה ברורה. בית המשפט הסכים עם המשכיר כי החלטת הרשם בעניין יתרת החוב אינה נכונה. עוד נקבע כי המשכיר זכאי לשכר טרחת הוצאה לפועל ושכר טרחת עורך דין בגין תיק ההוצאה לפועל הראשון, שכן הדבר הוביל לגביית הכספים. עם זאת, תיק ההוצאה לפועל השלישי, שנפתח שלא לצורך, לא הצדיק שכר טרחה נוסף. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את הערעור, הפך את החלטת הרשם והורה על מתן החלטה חדשה על בסיס השלבים שהותוו בפסק הדין הקודם. בית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.