עב"ל 483/98

תקציר

המערער, שעבד במפעל מתכת, ערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעתו לפיצויי פגיעה, שנדחתה בנימוק שפציעתו לא נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה. גם בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דחה את תביעתו, מה שהוביל אותו לערער לערכאה גבוהה יותר. המערער טען, כי ביום 19.9.94 היה מעורב באירוע חריג במהלך עבודתו, אשר גרם לו לאבד תחושה בידו השמאלית וכתוצאה מכך לקה באירוע מוחי. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי גרסתו הראשונית לאירועים הייתה שונה מעדותו המאוחרת וכי לא הצליח להוכיח קיומו של אירוע חריג. בית המשפט העליון הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי גרסתו המתוקנת של המערער אינה אמינה וכי יש לאמץ את גרסתו המקורית, שהזכירה הרמת צינורות כבדים. עם זאת, בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי גרסה ראשונית זו מהווה אירוע חריג והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים, לרבות חוות דעת רפואית על מצבו של המערער. המשיב חויב לשלם למערערת את הוצאות הערעור, שנקבעו על סך של 2,500 ₪.