ב"ש 688/84

תקציר

בית המשפט העליון פסק בעניין קבילות ראיות שהושגו באמצעים פולשניים במהלך דיון מעצרם של שני משיבים שהואשמו בהחזקת סמים ובעבירות תעבורה שונות. בית המשפט קבע, כי בבואו לשקול מעצר, על בית המשפט לבחון האם הראיות קבילות לכאורה, ובמקרה זה התעוררו שאלות מהותיות בדבר קבילות הסמים שהושגו באמצעות ניתוח שבוצע בניגוד לרצונו של המשיב 1. הניתוח בוצע על פי צו בית משפט בשל חשש לחיי המשיב, אך חוקיות הצו הייתה מוטלת בספק. בית המשפט אמנם מצא כי חומרתה הקיצונית של הפגיעה בפרטיות מטילה ספק בקבילות הראיות, אך גם הגיע למסקנה כי סביר להניח שהמנתח פעל בתום לב, מתוך אמונה כי הניתוח הוא חובה מוסרית ומקצועית, דבר שיכול לשמש הגנה לפי חוק הגנת הפרטיות. הגנה זו, יחד עם אופי האישומים והרישום הפלילי של המשיבים, הצדיקה את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. פסק הדין קיבל את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לשחרר את המשיבים בערבות.