ת"א 29488-02-16

תקציר

התובעת, אספנית מכלי משקה ריקים למיחזור, תבעה את הנתבעת, תאגיד האחראי על יישום חוק הפיקדון על מכלי משקה, על כך שהפלה אותה לרעה בתשלומי בונוסים. התובעת טענה כי הנתבעת שילמה בונוסים גבוהים יותר לרשתות השיווק ויצרה יתרון בלתי הוגן לאספנים מקצועיים קטנים יותר, תוך שהיא גם זכאית לשנות את תנאי הבונוס בחוזה באופן חד צדדי. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי התשלומים השונים היו מוצדקים בשל תפקידיהם ועלויותיהם השונות של האספנים ורשתות השיווק. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבעת, על אף היותה גורם מונופוליסטי, לא הפרה את חובתה לנהוג בתובע בהגינות או ניצלה לרעה את כוחה. נפסק כי אספנים ורשתות קמעונאיות פעלו בשווקים נפרדים, ולנתבעת היו טעמים לגיטימיים להבדיל בין תשלומי בונוסים כדי לשמור על נוף תחרותי ולהשיג יעדי גבייה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי החוזה בין הצדדים אינו חוזה אחיד עם תנאים מפלים; במקום זאת, היא נבעה ממשא ומתן ושירתה את מטרותיו הסבירות של הנאשם. לפיכך, נדחתה תביעת הנזיקין של התובעת, והיא חויבה בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.