בר"ע 28862-11-20

תקציר

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד. החלטה זו על שחרור בערבות היא פרוצדורלית ונתונה לשיקול דעתה של הערכאה החוקרת, אשר ערכאות ערעור נמנעות בדרך כלל מלהתערב בה, כפי שהודגש במקרים קודמים. במקרה זה לא מצא בית המשפט הצדקה לבטל את החלטת בית הדין האזורי. לגופו של עניין, המציאה המשיבה מסמך מחודש מרץ 2014, חתום על ידי המבקשת, המאשר את הפסקת תשלומי פיצויי הפיטורים. המבקש לא חלק על אמיתות חתימתו או קבלת הסכום הנקוב, אך טען כי אין בו די כדי לכסות את כל החובות שהיו חייבים עד לאותו מועד. על אף הנחת ראיות לכאורה לתקופה שבין אוגוסט 2012 למרץ 2014 בנוגע ליחסי עובד-מעביד, פרק זמן זה הוא מינורי בהשוואה לתקופת התביעה הגדולה יותר שלאחר מרץ 2014. המבקש לא הציג ראיות ראשוניות לכך שהמשיב המשיך בהעסקתו או כי עסקאות מסוימות היו למראית עין בלבד. בהיעדר ראיות כאמור לסכום הנטען של כ-490,000 ₪, המתייחס ברובו לתקופה שלאחר מרץ 2014, לא ראה בית המשפט בסיס למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שחייבה את המבקש להפקיד ערבות. יתר על כן, סכום הערבות נמצא ראוי, תוך איזון בין זכות הגישה לבית המשפט לבין שיקולים להטלת ערבות. מאחר שהצד שכנגד לא נדרש להשיב, לא חויבו בהוצאות, וההחלטה הועברה לצדדים ללא נוכחותם.