ת"פ 4781-05-18

תקציר

הנאשם הורשע בהריגה לאחר שהרג את המנוחים על ידי דריסתם עם רכב. השופט קבע כי טווח העונש ההולם הוא חמש עד עשר שנות מאסר. הערך המוגן העומד בליבת עבירה זו הוא קדושת החיים. מידת הפגיעה בערך זה גבוהה, שכן הנאשם קיצר את חייו של המנוח. גם נסיבות ביצוע העבירה הן חמורות, לרבות השימוש ברכב כנשק, הנזק החמור שנגרם וחלקו של הנאשם בעבירה. עם זאת, מספר גורמים מקלים חלים במקרה זה. ראשית, האירוע לא היה מתוכנן אלא ספונטני, והמנוח תרם להתפתחות האלימה של האירוע בכך שיזם אותו והשתמש בנשק קר. שנית, מעשיו של הנאשם הושפעו מהתגרות המנוח ומחוסר יכולתו לשלוט בעצמו בנסיבות העניין. שלישית, מעשיו של הנאשם העידו על קרבה רבה ניכרת לסייג ההגנה העצמית, הגם שהסייג המלא לא התקיים. השופט שקל גם את מידת אשמתו של הנאשם, שאמנם משמעותית באופן כללי, אך נשחקת במקרה זה בשל קיומן של נסיבות מקלות. טווח הענישה הרחב בעבירות הריגה תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. השופט סקר פסקי דין קודמים של הריגה כדי לאמוד את העונשים המקובלים, ומצא כי נסיבות המקרה היו שונות מקודמותיהן. בסופו של דבר גזר השופט על הנאשם שש שנות מאסר, פיצוי כספי וחילוט הרכב ששימש לביצוע העבירה.