עת"מ 51388-09-19

תקציר

העותרים הגישו תביעה בפני בית המשפט, בניסיון לבטל תוואי כביש שאושר בתכנית מתאר ארצית 1066, שחצה את שטחם. המשיב טען כי יש לדחות את טענת העותרת משום שמדובר בניסיון לעקוף את התב"ע, שהעותרת לא הגישה לו התנגדות, וכי העתירה היא התקפה שזורה בכל הליך הפורמולה הארצית. בית המשפט הסכים עם המשיבים והדגיש כי העותרת לא פעלה במהירות בהגשת התנגדות לתכנית וכי צדדים שלישיים כבר הסתמכו על מתן תוקף ציבורי לתכנית. כמו כן, נמצא כי הוועדה המחוזית נעדרת סמכות לשנות את הנוסחה הארצית, שכן היא כפופה לה על פי חוק התכנון והפיתוח הארצי. בית המשפט הדגיש את עקרון היציבות התכנונית, ודחה את הטענות כי ועדת התכנון הארצית התעלמה מהמסך של עצמה או פעלה באופן בלתי סביר. גם טענות העותרים בדבר פגיעה ברכושם נדחו, שכן הן חלות על כל תכנית הפוגעת ברכוש פרטי ומוטב להותיר אותן לשיקול דעתן של רשויות התכנון. בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה במלואה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.