צ"מ 24499-10-24

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותו של צו הגבלה מנהלי שהוציאה המשטרה לסגירת עסק למאפייה בשל העסקת שוהים בלתי חוקיים מהרשות הפלסטינית. בית המשפט מקיים את הצו, ומוצא אותו סביר וחוקי. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים. ראשית, הימצאותם של שוהים בלתי חוקיים בישראל מהווה סכנה אינהרנטית לביטחון המדינה, ולרשות אכיפת החוק יש מנדט למנוע כניסות בלתי מורשות כאלה. שנית, יש די ראיות, מעבר לכל ספק סביר, לכך שהמאפייה העסיקה קטינים מהרשות הפלסטינית ללא היתרים, דבר המצביע על אי כיבוד החוק. שלישית, ההיסטוריה של המאפייה בהעסקת שוהים בלתי חוקיים וההצהרות הסותרות של בעלי העסקים במהלך החקירות מעלות חשש לאמינותם ולסיכון לפגיעה חוזרת. בית המשפט בוחן גם את מידתיות הצו, מכיר בהשלכות הכספיות אך מדגיש את האינטרס הציבורי בשמירה על הביטחון. בנוסף, המשיב אינו נדרש לתת התראה מוקדמת או לקיים שימוע לפני סגירת העסק, שכן החוק מחייב שימוע בדיעבד בלבד. המבקש לא הביא כל ראיה לאכיפה מפלה, ובית המשפט מניח כי מעשיו של המשיב היו חוקיים. ככלל, מסקנת פסק הדין היא כי הצו הוצא כדין, בצדק ועל בסיס שיקולים ענייניים, ועל כן ערעורה של המאפייה נדחה, ומותיר את הצו על כנו.