ת"א 25746-01-18

תקציר

השופט דחה את כל שלוש הטענות שהועלו על ידי הצדדים המעורבים בסכסוך שותפות עסקית, ולא מצא כל הצדקה לטענותיהם. השופטת הדגישה את לשון הסכם ההפרדה, שהושג לאחר משא ומתן ממושך בין הצדדים, ומצאה אותו ברור וממצה, ולא הותיר מקום למצגים חיצוניים. השופטת ציינה כי מדובר בחוזה עסקי בין צדדים מתוחכמים, ויש לתת ללשון הברורה מעמד מכריע. זאת ועוד, הנסיבות שקדמו לחתימת ההסכם הצביעו על כך ששני הצדדים היו מודעים היטב למצבם הכלכלי של העסקים המעורבים. השופט גם לא מצא ראיות להטעיה או למצג שווא רשלני, שכן לצדדים הייתה גישה שווה למידע והם לא הסתמכו על מצגי הצד השני. בנוסף, הסכם ההיפרדות, בהיותו פשרה שקיבלה הסכמה שיפוטית, הדגיש עוד יותר את סופיות העניין. השופט הגיע למסקנה כי התביעות, בהיותן תמונת ראי זו של זו, חסרות שחר, ועל הצדדים לשאת בהוצאותיהם.