ת"א 42408-01-23

תקציר

המבקש, מר הרוניאן, ביקש צו מניעה זמני שיאסור על ביטול צו כינוס נכסים הנוגע למקרקעין מסוימים הרשומים על שם נתבעים 3 עד 6. צו כינוס הנכסים, שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב בשנת 2001 לטובת עורכי הדין גיל ואלעד, הבטיח את החזר שכר הטרחה שחבו להם מר הרוניאן והנתבעים 3 עד 6. מר הרוניאן טען כי עם פירעון החוב בשם הנתבעים האחרים, הוא הפך זכאי לשיפוי מהם ונכנס לנעליהם של עורכי הדין גיל ואלע"ד כנושים, לרבות הזכות לאכוף את צו הכינוס. הוזכרו מספר הליכים משפטיים רלוונטיים לתיק, ובהם תביעת שהרבני, שהסתיימה בפסק דין שחילק את הקרקע המדוברת בין גרינברג, שהרבני ושמיסיאן. ניסיונו של המבקש לבטל פסק דין זה נדחה, והבקשה הנוכחית לצו מניעה זמני נתפסה כניסיון לטרפד החלטה זו. בית המשפט מצא כי סיכויי הצלחת תביעת המבקש אינם גבוהים, שכן הנתבעים 3 עד 6 אינם מחזיקים עוד בזכויות כלשהן במקרקעין הנדונים, ומינוי כונס נכסים יפגע בזכויות הקניין של צדדים שלישיים (שהרבני ושמיסיאן). זאת ועוד, מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקש, שכן ניתן לפצות על הנזק הכספי שנגרם לו, בעוד שמתן צו המניעה יפגע באופן משמעותי בזכויותיהם של אחרים. בית המשפט גם הטיל ספק בתום ליבו של המבקש בשל התנהלותו בהליכים מרובים בו זמנית הקשורים לאותו נושא. בסופו של דבר, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, והמבקש נדרש להודיע האם הוא עומד על תביעתו או מבקש לדחותה, עד ליום 27.2.2023. המבקש נדרש לשאת גם בהוצאותיו של המשיב מס' 1, עו"ד גיל.