תמ"ש 22625-11-14

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה שהגישה תובעת במטרה לבטל הסכם גירושין שנערך בינה לבין בעלה לשעבר הנתבע. התביעה נמשכה שבע שנים ונדונה בפני שני מושבעים והרכב בבית המשפט המחוזי. טענות התובע לא היו משכנעות ולעיתים קרובות היו מעורפלות, לא קוהרנטיות וחסרות בסיס. לטענתה, היא הייתה במצב נפשי קשה בעת החתימה ולא הסבירה או סיפקה ראיות מספקות לטענה זו. ההסכם נחתם שבע שנים לפני תקופת ההתיישנות ולתובע לא היה הסבר משכנע לעיכוב זה. הנתבע, לעומת זאת, דבק בטענותיו וסיפק טיעונים וראיות עקביים ומשכנעים. התובעת לא הוכיחה די הצורך את טענותיה בדבר טעות, הטעיה, כפייה או עושק, שהן העילה לביטול החוזה לפי חוק החוזים. הנתבע מילא את חלקו בהסכם בקפדנות והתובעת וילדיה נהנו ממנו כלכלית. בית המשפט מצא כי חוסר האמון של התובעת בטענותיה, לצד המניעים הזרים שעמדו מאחורי הגשת התביעה, מעידים על חוסר תום לב של ממש. התובע גם הגיש ראיות "חדשות" בדמות שלושה מסמכים, שבית המשפט לא התייחס אליהם מאחר שלא הוצגו בפני בית המשפט או הנתבע בשלב מוקדם יותר של המשפט. בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובעת והורה לה לשלם לנתבעת את שכר טרחת הנתבע והוצאותיה בסך 15,000 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.