ת"צ 57534-09-22

תקציר

הדיון נסוב סביב חוקיות הנוהג של המוסד לביטוח לאומי לגבות הוצאות עבור ועדה רפואית נוספת שכונסה לאחר תקופה זמנית כדי לקבוע את אחוזי הנכות לפטור ממס הכנסה. בית המשפט בחן האם חיוב זה מהווה "אגרה" או "מחיר", ומצא כי שיטת הגבייה הנוכחית של הביטוח הלאומי נעדרת בסיס משפטי. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי דרישת הביטוח הלאומי כי נכים יישאו בהוצאות אלה היא אגרה בלתי חוקית. פסק דין זה מבוסס על מספר גורמים. ראשית, אין הסמכה חוקית מפורשת לגבייה נוספת זו, בעוד שהחוק מתיר תשלום חד פעמי בלבד לצורך קביעת נכות. שנית, יש לראות את קביעת הנכות, בין אם בגין פנסיה ובין אם בגין פטור ממס, כתהליך מתמשך, ואין לחייב נכים שוב ושוב. שלישית, השירות הניתן על ידי הביטוח הלאומי הוא מונופוליסטי, והתשלום אינו מבוסס אך ורק על שווי השוק של השירות. לבסוף, בית המשפט מצא כי הסכום שנגבה אינו עומד ביחס ישר לעלויות בפועל, כפי שנטען על ידי הביטוח הלאומי. בעקבות זאת אישר השופט את התביעה הייצוגית, קבע כי גביית ההוצאות של הביטוח הלאומי אינה חוקית, והורה למוסד להשיב את הכספים שנגבו שלא כדין. בנוסף, חויב הביטוח הלאומי לשלם את הוצאות המבקש ושכר טרחת עורך דין, כאשר שני הצדדים היו אחראים לפרסום הודעה על פסק הדין.