רע"א 2299/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לסכסוך רכושי. המבקשים, שבבעלותם חלקת אדמה בתל אביב מאז שנת 1947, ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין פינויים מהקרקע האמורה. בית המשפט פסק לטובת המשיבים, בקובעו כי די בהצעת המשיבים לפנות את הנכס תמורת פיצויים, על פי מכרז פומבי, וכי למבקשים אין תביעה תקפה במקרקעין מכוח התיישנות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התייחס גם לחוסר הפירוט בהצעת המשיבים, גבולות הקרקע וסוגיית הפיצויים, ונדחו טענות המבקשים ביחס לנקודות אלה. המשנה לנשיא בית המשפט והשופטים הגיעו למסקנה כי אין צורך לחזור על פסקי הדין הקודמים, שכן הם יסודיים ומבוססים על עקרונות משפטיים מבוססים. הם הדגישו את חוסר התוחלת שבמאמצי הרשויות הסיזיפיות לתבוע בעלות על אדמות ציבוריות שנכבשו במשך עשרות שנים, ואת הצורך לפצות את הדיירים בהתאם לכללים ולסטנדרטים. בית המשפט התייחס גם לתוכנו של מכתב הפינוי הראשוני של המשיבים, ומצא כי הוא אמנם יכול היה להיות מתחשב יותר, אך חוסר התגובה של המבקשים וחלוף הזמן הפכו את הנושא למיותר. הממצאים התייחסו לטענות המבקשים בדבר סמכות בלתי חוזרת והתיישנות אושרו אף הם, כאשר בית המשפט ציין כי מקרקעי ציבור דורשים ניהול זהיר וכי למדינה, כנאמנה של קרקעות אלה, צריכה להיות היכולת לבטל רישיונות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענת המבקשים לרכישת הקרקע מבעלים ערבי בעל זכויות מבוססות אינה אמינה, שכן היא נעדרת כל ראיה תיעודית עכשווית. לסיכום, בקשת רשות הערעור נדחתה, והחלטות הערכאות הקודמות אושרו. הכחשה גורפת זו פורסמה ב-29 ביולי 2007.