ע"ו 47182-11-10

תקציר

המערער, יליד 1964, נפגע ברגלו השמאלית במהלך שירותו הסדיר בשנת 1982 ונקבעה לו נכות מוכרת. בשנת 2009 הגיש בקשה לבחינת כאבי הגב ופריצות הדיסק כחלק מנכותו המוכרת. עניינו של המערער נדון בפני ועדה מדרג ראשון, שהחליטה לדחות את תביעתו. הוא ערער לוועדה הרפואית העליונה, שגם היא דחתה את ערעורו. לאחר מכן הגיש המערער תביעה, בטענה כי החלטות הוועדות היו פגומות. לטענתו, הוועדות התעלמו ממסמכים מסוימים, חסרות הנמקה ואינן סבירות בהרכבן ובאופן הדיון בהן. עם זאת, בית המשפט דחה את כל הטענות הללו. השופט קבע כי הרכבן של הוועדות היה ראוי, שכן הן כללו מומחה בתחום הרלוונטי של כירורגיה אורתופדית. עוד קבע השופט כי הוועדות שקלו את כל המסמכים הרלוונטיים וסיפקו נימוקים מספקים להחלטותיהן. בנוסף, הדגישה השופטת כי אל לבתי המשפט להחליף את שיקול דעתם בשיקול דעתן של הוועדות הרפואיות בנושאים רפואיים מקצועיים וכי המערער לא הצליח לבסס קשר סיבתי בין נכותו המוכרת לבין בעיות הגב הנטענות שלו. כתוצאה מכך, אישר השופט את החלטות הוועדות הרפואיות והורה למערער לשאת בהוצאות הערעור.