תא"ק 57254-09-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לעסקאות רכישת מניות שבוצעו בין חברה פרטית תובעת לבין הנתבעת בשנים 2013 ו-2014 בסך כולל של 1,468,800 ₪. התובעת דרשה את השבת הכספים ששולמו לנתבעת בגין מניות שלא הועברו, בסך 1,218,800 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. הנתבע טען כי הוא זכאי לקזז סכומים העולים על סכום התביעה בגין מניות בחברות אחרות. לגבי מניות זירון מצא בית המשפט כי התובע לא מימש את אופציית הרכישה, ותביעת הנתבע לקיזוז נדחתה מאחר שלא הוכיח את הזכות בה ואת הסכום הנתבע. טענת הנתבע כי המשך החזקתו של התובע במניות עולה כדי מימוש האופציה נדחתה שכן המניות הועברו לתובע לטובת הנתבעת, ושתיקתו וחוסר המעש של התובע לא העידו על רכישה. בנוסף, נדחתה טענת הנתבעת לקיזוז שווי מניות זירון מחוסר ראיות מספיקות. באשר למניות קמן, דחה בית המשפט את טענת הנתבע כי מילא את התחייבותו בכך שהעביר 6% מהמניות שהתפזרו בין התובעת לבין שניים מנושאי המשרה בה. הראיות שהוצגו, לרבות תיעוד ועדויות עדים, לא תמכו בגרסתו של הנאשם לאירועים. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעת כי יש לראות בהעברה מימוש אופציית הרכישה על פי ההסכם משנת 2014. הימנעותה של הנתבעת מלהביא ראיות, לצד הודאת התובעת כי קיבלה רק 2% ממניות קמן המוסכמות, 3%, הביאו את בית המשפט לפסוק לטובת התובעת. הטענה היחידה שקיבל בית המשפט הייתה טענת הנתבע בדבר שווי מניות הבטיחות, בה הודה התובע אך חלק על השווי. מאחר שהתובעת לא הציגה ראיות התומכות בטענתה, קיבל בית המשפט את הערכת השווי של הנתבעת בסך 54,000 ₪. לסיכום, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,164,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. הנתבע היה אחראי גם להוצאות המשפט ולשכר טרחת עורך הדין של התובע, בסך 30,745 ₪ ו-35,000 ₪, בהתאמה.