בר"מ 8046/20

תקציר

במקרה משפטי זה, ביקש המבקש מס' 1, הסובל מניוון שרירים וזקוק לטיפול מסביב לשעון, להאריך את היתר העבודה למבקש מס' 2, מטפל סיעודי פיליפיני השוהה בישראל משנת 2004 מכוח רישיון ישיבה ועבודה מסוג ב/1. למרות הארכות קודמות, בקשה שהוגשה בשנת 2020 להארכה נוספת נדחתה על ידי הרשויות משום שלא עמדה בתנאים משפטיים ספציפיים שנקבעו בחוק הכניסה לישראל. יש לציין כי החוק קובע משך זמן מקסימלי שעובד יכול לעבוד בישראל, שעליו חרג המטפל. ערעור על החלטה זו נדחה לאחר מכן על ידי בית הדין לעררים, שקבע מועד אחרון למציאת מטפלת חדשה. מאוחר יותר אישר בית משפט מנהלי גבוה יותר את הדחייה, ואישר כי הבקשה אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק. למרות שהמבקש מס' 1 הגיש ערעור נוסף, תוך ציון צרכים בריאותיים חמורים וקשיים בהבטחת טיפול חלופי הולם, בקשת הערעור נדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט קבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלות משפטיות קריטיות המצדיקות ערעור נוסף ועמד על העיקרון לפיו ערעורים ב"גלגול שלישי" מתקבלים רק כאשר קיימות סוגיות משפטיות רחבות יותר. למרות זאת, מתוך הכרה באתגרים הבריאותיים והמצביים שמציבה מגפת הקורונה, האריך בית המשפט את המועד האחרון ליציאת המטפל מהארץ עד ליום 31.5.2021. לסיכום, הבקשה נדחתה ללא צו הוצאות, תוך שימת דגש על עמידה במסגרות המשפטיות הקיימות בנוגע למטפלים זרים בישראל.