עמ"נ 6574-02-22

תקציר

המערערת, אשר הגישה בקשה להריסה ובנייה מחדש של מבנה מגורים, חויבה בהיטל השבחה על ידי המשיב, הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן. המערער ערער לוועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה בתל אביב, וטען כי השמאי המכריע טעה בהחלטותיו בנוגע להיטלי ההיטל, וכי ביקור בנכס ללא נוכחות בא כוח המערערת אינו צודק. עם זאת, ועדת הערר דחתה את הערר בכל שלושת הנושאים. העתירה המנהלית התמקדה בשלושה נושאים מרכזיים: החיוב בגין תוספת שתי קומות לבניין, מועד חישוב היטל ההשבחה למחסנים המאושרים והביקור בנכס. בסוגיה הראשונה מצא בית המשפט כי רוחב הכביש מול הנכס, שקבע את גובה הבנייה, פורש בצדק על ידי הוועדה המקומית. באשר למחסנים, הסכים בית המשפט עם החלטת ועדת הערר לפצל את מועד היטל ההשבחה, תוך הבחנה בין ששת המחסנים המקוריים לבין 13 הנוספים, שיחושבו בהתאם למועד היתר הבנייה. החלטה זו התבססה על הרציונל שעמד מאחורי היטל ההשבחה ועל פסיקות רלוונטיות של בית המשפט העליון. לבסוף, דחה בית המשפט את חששותיה של המערערת לגבי הביקור בנכס, וציין כי אין לכך כל רלוונטיות מעשית במקרה זה. הערעור נדחה על כל חלקיו, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.