עת"מ 20029-06-10

תקציר

פסק הדין דן בעתירה בעניין הקצאת קרקע ציבורית ברחובות לבניית מקווה. העותרים טוענים כי ההחלטה להקצות את הקרקע למקווה מתעלמת מהתכנית הקיימת המייעדת את הקרקע לחוג או לגן ילדים ופוגעת בזכותם לחופש מדת כתושבים חילונים. מנגד, המשיבים מנמקים את ההחלטה על בסיס הצרכים הדמוגרפיים המשתנים של האזור. השופט פוסק לטובת העותרים וקובע כי המשיבים לא פעלו בהתאם להליכים מנהליים תקינים ולא הצליחו להצדיק את החריגה מהתכנית הקיימת. השופטת מדגישה את חשיבות השקיפות, מינהל תקין ושוויון התושבים בהקצאת המשאבים הציבוריים. כמו כן, השופטת מטילה ספק בצורך במקווה נוסף באזור, במיוחד כזה המשרת בעיקר משתמשים שאינם תושבים, ומביעה חשש מחוסר היושרה והעצמאות בקידום הפרויקט על ידי המועצה הדתית. מסקנת פסק הדין היא כי ההחלטה להקצות את הקרקע למקווה אינה חוקית ודינה להתבטל. יש להשאיר את הקרקע כפי שיועדה בתכנית המקורית עד שיתעורר צורך ביישומה על פי התב"ע התקפה. המשיבים נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך דינם של העותרים, ופסק הדין יישלח לכל הצדדים המעורבים.