רמ"ש 29157-06-22

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשה לעיכוב ביצוע החלטה שיפוטית בעניין הסדרי מגורים לילדים לאחר פרידה או גירושין. המבקשת, שביקשה את השיהוי, הייתה אמם של הילדים, והמשיב היה אביהם. האם טענה להתעללות מינית ולסכנה לילדים מצד האב, וטענה כי האחרון אינו מעוניין לגדלם. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן מבוססות ומהוות חלק ממסע הפחדה. האם גם גילתה התעלמות בוטה מהחלטות שיפוטיות קודמות בנוגע לזכויות הביקור, ובחרה שלא לקיימן. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את בקשתה לעיכוב ביצוע, בנימוק של טובת הילדים וזכויות האב. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקש ניצל לרעה את ההליך השיפוטי, שיקר לבית המשפט ונהג בהתנהלות המבזבזת משאבים שיפוטיים. בעקבות זאת חויבה האם לשלם לאב ולאוצר המדינה הוצאות משפט בסך 4500 ₪. ההחלטה התקבלה למען הצדק וכדי למנוע ניצול לרעה נוסף של מערכת המשפט. פסק דין זה משמש תזכורת לכך שלא נסבול טענות שווא ואי ציות לצווי בית המשפט, תוך מתן עדיפות לטובתם של הילדים ולתקינות ההליך המשפטי.