ע"א 5612/16

תקציר

המבקשים ביקשו שני סעדים הקשורים לפסק דין שניתן נגדם: עיכוב בתשלום האגרה המוטלת, והשבת הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי. השופט קבע כי המבקש לא הוכיח כי סירוב לבקשה יגרום לו נזק בלתי הפיך. לגופו של עניין, הם לא שכנעו את בית המשפט כי תשלום האגרה או החזרת כספי הפיקדון יגרמו לנזק כזה, מה גם שהמבקש יכול פשוט למשוך את התנגדותו ולקבל את הכספים שנפסקו לו. עוד ציינה השופטת כי המבקש לא טען לעומס כלכלי בתשלום האגרה וכי הסעד הכספי המבוקש אינו חריג דיו כדי להצדיק עיכוב ביצוע. יתר על כן, המדינה, בהיותה צד רלוונטי, לא נכללה בהליך. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, והמבקש חויב לשלם את האגרה ולשאת בהוצאות המשיב, בסך 1500 ₪, עד למועד הנקוב. הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט, אם ישנם, יישארו שם עד להכרעה בערעור או עד שהמבקש יבחר לקבלם.