בג"צ 701/81

תקציר

בפרשת בג"ץ ערערו העותרים על יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, המשיב מס' 1, בטענה כי הוא מוטה לטובת תכנית מתאר מקומית להקמת מגרש כדורגל בשכונת קטמון בירושלים. בית המשפט בחן עקרונות מחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, והדגיש את חשיבותה של משוא פנים, בקובעו כי חבר ועדה המחזיק בדעה מוקדמת המבוססת על טובת הציבור אינו פוסל אותו בהכרח מלדון בהתנגדויות לתכנית. בית המשפט הדגיש כי עקרונות הצדק הטבעי מחייבים סמכות לפעול ללא משוא פנים ולשמוע התנגדויות באופן הוגן. התנהלותו של המשיב מס' 1, לרבות השתתפותו בדיונים רבים לטובת התכנית בטרם שמיעת התנגדויות באופן רשמי, עמדה לבחינה. צוין כי הוא כינס ישיבה צפופה של 1,200 מתנגדים, מה שהוביל לחוסר ארגון וחוסר שביעות רצון, מה שסימן כוונה לדחות במהירות התנגדויות ללא שיקול דעת. חששות נוספים עלו בראיון עיתונאי שהעניק במהלך תקופת ההתנגדות, שם נראה היה שהוא תומך בטרם עת בהשפעות החיוביות של הפרויקט. בית המשפט מצא כי התנהלות זו מעידה על עצימת נפש, המעידה על החלטה שנקבעה מראש בדבר אישור התכנית. כדמות מעין שיפוטית, הצהרותיו הפומביות של המשיב מס' 1 פגעו באובייקטיביות הנדרשת ממנו. לפיכך, פסק בית המשפט לפסול אותו מלנהל את דיוני ההתנגדות לתוכנית, תוך שהוא מדגיש כי יש לראות את הצדק נעשה, והטיל הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ על הוצאות המשפט של העותרים.