רע"א 7162/22

תקציר

בית המשפט בחן את טענות הצדדים והחליט לתת רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין, תוך התחשבות בשאלה האם אי פסיקת ההוצאות על ידי בית משפט השלום הייתה טעות סופר והאם בית המשפט המחוזי יכול לתקן אותה מבלי להכריע בתיק. בית המשפט הגיע למסקנה כי אי פסיקת ההוצאות לא הייתה טעות סופר, שכן הן החלטות בית משפט השלום מיום 3.4.2022 והן מיום 28.4.2022 התייחסו במפורש לסוגיית ההוצאות. נראה כי בית משפט השלום קיבל החלטה מודעת שלא לפסוק הוצאות, דבר שבא לידי ביטוי בחוסר הטיעון של המשיבים בנקודה זו בערעורם. שגה בית המשפט המחוזי בהתייחס לבקשה החלופית של המשיבים כאל בקשה לתיקון טעות סופר. גם אם כן, דחיית בקשה כזו היא החלטה אחרת המחייבת רשות ערעור, שהמשיבים לא ביקשו. הערעור התייחס אפוא באופן שגוי לשאלת הטעות הפקידותית. מאחר שלא נפלה טעות קולמוס, הצורך לדון באמצעים מתקנים בערכאת הערעור היה קלוש. עם זאת, בדרך כלל, טעויות פקידות צריכות להיות מתוקנות על ידי בית המשפט המקורי לצורך יעילות ועקביות. הערעור התקבל והפך את החלטת בית המשפט המחוזי, אך ההוצאות שנפסקו למערער בגין הליך הערעור נותרו בעינן, ולא נקבעו הוצאות נוספות.