רת"ק 38303-11-16

תקציר

בית משפט קמא דחה בקשה לביטול פסק דין ברירת מחדל נגד המבקש, שלא התייצב לדיון. המבקשת טענה כי הבקשה הוגשה בתוך המועד האחרון, לרבות ימי הפגרה, וכי סיכויי הצלחתה לגופו של עניין טובים. המשיבים טענו כי הבקשה הוגשה באיחור וכי סיכויי ההצלחה של המבקש מזעריים. השופט בחר לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור. השופטת ציינה כי ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות מהיר וזול, וכי המבקש החמיץ את המועד האחרון של 7 ימים להגשת בקשה לביטול פסק הדין. עם זאת, בשל העמימות בפסיקה באשר לשאלה האם ימי הפגרה של בית המשפט מוחרגים מהמועד, ובהינתן שהמבקש הגיש הגנה סבירה ועלול היה להיות מוטעה בשל היעדר הבהרה בנושא זה בפסק דינו של בית משפט קמא, החליטה השופטת שלא להטיל על המבקש את האחריות לעיכוב. זאת ועוד, היעדרותו של המבקש מהדיון נבעה מטעות תמימה ולא הפגינה זלזול בהליך השיפוטי. מאחר שלא ניתן היה לשלול הגנה מהותית שהעלה המבקש לגופו של עניין, וכדי להבטיח משפט צודק, נעתר השופט לערעור, דחה את פסק דינו של בית משפט קמא והורה על דיון חדש. המבקשת חויבה בהוצאות המשיבים שנגרמו לה עקב אי התייצבותה לדיון בבית משפט קמא.