ב"ש 2063/09

תקציר

המבקש מואשם בביצוע שני מעשי שוד בסניף בנק הדואר בגבעת המורה, ב-25 במאי 2009 וב-24 ביוני 2009. במסגרת בדיקת הראיות של ההגנה הוגש דו"ח מודיעיני בו צוין קטין כחשוד הראשון. הדו"ח כולל פרטים על השוד, שבוצע לכאורה על ידי הקטין, והפעולות שנקט לאחר ביצוע הפשע. עם זאת, פרטי המודיע או כל פרט שיכול היה להוביל לזיהויו, יחד עם פרטים נוספים, הוסתרו בתעודת סודיות שהונפקה על ידי השר לביטחון פנים. המבקש טוען לחפותו וטוען כי הודאתו אינה קבילה. הוא סבור שדו"ח המודיעין סותר את ההאשמות נגדו ומצביע על עבריין אחר. ההגנה מבקשת לחשוף את זהותו של המודיע, שלדעתם הוא עד הגנה מכריע. המשיב, לעומת זאת, מתנגד לבקשה, בטענה כי המידע המודיעיני אינו משמעותי כפי שטוען המבקש ויש לבחון אותו במסגרת מכלול הראיות שהוצגו בתיק. לטענתם, להודאתו של המבקש, יחד עם ראיות מפלילות נוספות, יש משקל רב יותר. בית המשפט, לאחר שעיין בדו"ח המודיעיני ושקל את טענות הצדדים, פוסק לטובת בקשת המבקש לחשיפת זהותו של המודיע, בפרט ביחס לאישום הראשון. השופט משוכנע כי המידע נופל תחת תעודת החיסיון וכי קיימים טעמים מוצדקים לשמור על החיסיון כדי להגן על האינטרס הציבורי ועל ביטחונם של אנשים. עם זאת, השופט מדגיש כי יש לבחון את הבקשה בנפרד לגבי כל אישום. באשר לאישום הראשון, סבור השופט כי לא ניתן לשלול בשלב זה את התועלת הפוטנציאלית בחשיפת זהותו של המודיע להגנה. הסיבה לכך היא שהמידע המודיעיני מצביע לכאורה על מבצע נוסף לשוד הראשון. עם זאת, השופט מציין כי מאזן האינטרסים עשוי להשתנות עם התקדמות המשפט, וניתן יהיה לשקול בקשה מחודשת בהמשך. ההחלטה לחשוף את זהותו של המודיע מוגבלת רק לאישום הראשון, שכן השופט סבור כי הוא אינו חיוני להגנה מפני האישום השני, נוכח הראיות המשמעותיות שהציגה התביעה לאירוע ספציפי זה.