ת"פ 52161-05-15

תקציר

הנאשם הואשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) לפקודת הסמים. כמות הסמים שנתפסה הייתה 6.038 גרם קוקאין, שעלתה על הכמות שנחזה להיות לצריכה עצמית. השופט פירט את המסגרת הנורמטיבית, המטילה את נטל הראיה על הנאשם להוכיח כי הסמים נועדו לשימוש עצמי. השופט פירט את המבחנים לקביעת הצריכה האישית, לרבות "מבחן השימוש" והיכולת לממן את התרופות, ושקל את הנסיבות הספציפיות של המקרה. הוא מצא כי הסמים נארזו באופן המעיד על כך שהם נועדו להפצה ולא לשימוש אישי, וכי עדותו של הנאשם הייתה מתפתחת, מבולבלת ומלאת סתירות. בנוסף, הנאשם לא הביא כל ראיה תומכת לביסוס טענותיו, אשר העלו חשדות לגבי יכולותיו הכלכליות והכנסותיו. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי הנאשם לא הצליח לסתור את החזקה לפיה הסמים לא היו לצריכה עצמית ולכן הרשיע אותו בעבירה בה הואשם. גזר הדין ניתן בנוכחות הנאשם ביום 28.12.2015.