בר"מ 9893/16

תקציר

חברה שהתקשרה בקבלנות לביצוע עבודות בנייה, ביקשה לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בנוגע להצעה שנדחתה למכרז פומבי שפרסם המוסד לביטוח לאומי להקמת סניף בדימונה. בקשת המבקש לצו ביניים שיעצור את ביצוע הדחייה וההחלטה על הוצאת מכרז חדש נדחתה על ידי בית המשפט. המבקש טען כי הדרישה לכלול רשימה מלאה של מתכננים היא תנאי טכני ולא תנאי סף, וכי הם עמדו בה באופן חלקי. עוד טענו כי היה מקום לאפשר להם לתקן את הצעתם, וכי ועדת המכרזים לא העניקה להם שימוע ראוי. המוסד לביטוח לאומי, המשיב, טען כי ההצעה נדחתה בשל אי עמידה בתנאי סף מהותיים, וכי מתן אפשרות למבקש לתקן את הצעתו יפגע בשוויון בין המציעים. עוד הדגישה המשיבה כי רק ועדת המכרזים מוסמכת להחליט על פסילת הצעות. הערעור נדחה בנימוק שהמבקש לא הוכיח נזק בלתי הפיך וכי מאזן הנוחות אינו מצדיק צו ביניים, מה גם שהמכרז ממילא לא יפורסם מחדש עד לדיון בעתירה בבית המשפט. בית המשפט התרשם כי טענות המבקש אינן עולות על טענות המשיב, וכי ניתן להעניק סעד אפקטיבי ללא צו המניעה. בנוסף, בית המשפט לא מצא פגם בהיעדר שימוע, שכן הוא לא נדרש על פי חוק. משכך, חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 7500 ₪.