רע"א 46543-07-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופט אלכס שטיין) בבקשת רשות ערעור 46543-07-25, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **הרקע העובדתי וההליכים הקודמים:** ההחלטה עוסקת בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום. בית משפט השלום דחה בקשה של המבקש (יונתן רצאבי) למתן ארכה להפקדת סך של 5,000 ש"ח בקופת בית המשפט לטובת המשיב (צבי אמיתי). הפקדת הסכום האמור היוותה תנאי לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהיעדר התגוננות. פסק הדין המקורי ניתן ביום 31.3.2024, וביטולו הותנה בהפקדה עד ליום 25.7.2024. המבקש לא עמד בתנאי זה, ובקשתו להארכת מועד להפקדה נדחתה כאמור בשתי הערכאות דלמטה. **ניתוח משפטי - עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ("גלגול שלישי"):** * **העיקרון:** תקנה זו קובעת כללים להגשת בקשות רשות ערעור במקרים של "גלגול שלישי" – כלומר, כאשר בקשת רשות ערעור מוגשת על החלטה שניתנה בערכאה המחוזית במסגרת רע"א. המטרה העיקרית של הגבלה זו היא למנוע עומס יתר על בית המשפט העליון ולשמור על יעילות ההליך השיפוטי. * **היישום בהחלטה:** השופט שטיין מסתמך במפורש על תקנה 148א כדי לדחות את הבקשה. הוא קובע כי ההחלטות הקודמות נטועות בעובדות הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בכך, הוא מיישם את הכלל המהותי של תקנה 148א, לפיו רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים חריגים. 2. **עיוות דין (Denial of Justice):** * **העיקרון:** אחד השיקולים המרכזיים למתן רשות ערעור, גם ב"גלגול שלישי", הוא הצורך למנוע עיוות דין. עיוות דין מתרחש כאשר החלטת בית משפט גורמת עוול בלתי נסבל או פגיעה חמורה בזכויות דיוניות או מהותיות של בעל דין, באופן שאינו ניתן לתיקון בדרך אחרת. * **היישום בהחלטה:** השופט שטיין מצהיר כי "מתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין". קביעה זו משמעה כי לדידו, החלטות הערכאות דלמטה, על אף שדחו את בקשת המבקש, אינן מגיעות לכדי עיוות דין המצדיק התערבות של בית המשפט העליון. 3. **משמעות הפרוצדורה האזרחית ומועדים:** * **העיקרון:** המשפט האזרחי מתנהל על פי כללים פרוצדורליים מוגדרים, הכוללים קביעת מועדים להגשת מסמכים, ביצוע פעולות ועוד. עמידה במועדים אלו היא תנאי הכרחי לסדר, ליעילות ולהתקדמות ההליך. אי-עמידה במועדים, ללא הצדקה ראויה, עלולה להביא להשלכות דיוניות חמורות, כמו דחיית בקשות או אף ביטול הליכים. * **החידוש/הדגש:** השופט שטיין מצטט בהקשר זה את פסק דינו שלו בע"א 5400/18 מיר נ' מירון, וקובע כי "פרוצדורה אזרחית, ובכללה מועדים שנקבעים על ידי בתי המשפט, אינם בגדר 'תכנית כבקשתך'". משפט זה מדגיש את חשיבותן המחייבת של כללים פרוצדורליים ואת העובדה שאין לראות בהם המלצות גמישות שיש להיענות להן לפי רצון בעל הדין. יש בהדגשה זו חיזוק לעקרון יציבות ההליכים השיפוטיים ולוודאות הדיונית. **חידושים משפטיים בהחלטה:** ההחלטה עצמה אינה מציגה חידושים משפטיים דרמטיים, אלא מיישמת בצורה תקיפה ועניינית עקרונות דיוניים קיימים, תוך הדגשת חשיבותם. הדגש העיקרי הוא על: * **הגבלת הגישה לבית המשפט העליון ב"גלגול שלישי":** ההחלטה מדגימה את אופן היישום המחמיר יחסית של תקנה 148א, כאשר בית המשפט העליון אינו רואה מקום להתערב בהחלטות שגרתיות של ערכאות קודמות, גם אם הן נוגעות להליכים שהחלו באיחור או בהפרת תנאים. * **חיזוק עקרון המחויבות למועדים דיוניים:** באמצעות הציטוט מפסק דינו הקודם, השופט שטיין מחדד את המסר כי כללי הפרוצדורה אינם בגדר המלצה, וכי אי-עמידה במועדים שנקבעו על ידי בית המשפט מתוך אדישות או זלזול, אינה יכולה להוביל לתוצאה הרצויה מבחינת בעל הדין. **מסקנה:** בית המשפט העליון, מכוח סמכותו לפי תקנה 148א, דחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה נטועה היטב בעובדות המקרה ובהיעדר כל שאלה משפטית עקרונית או עיוות דין ברור, ולכן נדחתה ללא צורך בקבלת תשובה מהמשיב. ההחלטה מחזקת את החשיבות של עמידה בכללים דיוניים, ובפרט במועדים שנקבעו על ידי בית המשפט, כנדבך יסוד בהליך המשפטי התקין.