בד"א 35/23

תקציר

ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב ערערה על החלטת בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בתיק משנת 2020. המשיב, עורך דין במקצועו, הורשע באי העברת כספים למרשו, הפרת חובות אמונים והתנהגות שאינה הולמת משפטן. בית הדין המשמעתי הרשיע אותו בעבירות אלה אך הטיל עליו עונש קל יחסית, הכולל השעיה קצרה, מאסר על תנאי ותשלום פיצויים. המערער טען כי העונש קל מדי וביקש השעיה ארוכה יותר. עם זאת, בית הדין לערעורים דחה את הערעור ולא מצא עילה להתערב בגזר דינו של בית הדין המשמעתי. הם הצדיקו זאת בכמה נקודות. ראשית, הם הבהירו כי מעילה בכספי לקוחות היא עבירה חמורה ביותר, אך ציינו הבדלים משמעותיים בין מקרה זה לבין מקרים קודמים עם עונשים חמורים יותר, שכן הסכום המדובר לא היה כה גבוה והמשיב העביר בסופו של דבר את הכספים. שנית, הם קיבלו את השיהוי הקיצוני בהגשת התלונה, שאולי שלל את הצורך בהחמרת העונש. שלישית, נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות מצבו הבריאותי והכלכלי. לבסוף, הסכים בית המשפט לערעורים עם הערכאה הנמוכה יותר כי המשיב אינו עבריין חוזר, שכן שתי העבירות ברקורד שלו התרחשו בתקופה קשה ספציפית לפני למעלה מעשור. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש היה סביר ולא שיקל כל הקלה בעבירה החמורה, ולכן הערעור נדחה.