ת"א 27103-12-21

תקציר

לבית המשפט סמכות לדון בסכסוך, שכן מדובר בזכויות חוזיות ובמקרקעין, וטענת המדינה כי יש לדון בתיק כעתירה מנהלית נדחית. בית המשפט מפרש את החוזים שנחתמו בין הצדדים, לרבות הסכם מכר וחוזה פינוי בינוי, ומגיע למסקנה כי שרון, דייר דיור ציבורי, זכאי לקבל דירה בגודל 75 מ"ר. למרות טענתה של שרון כי עליה לקבל דירה בגודל זהה לשאר הדיירים, בית המשפט מוצא כי בחוזים מצוין בבירור כי דירת התמורה שלה תיבחר על ידי עמידר, חברת הדיור הציבורי, מתוך הדירות שהיא זכאית לקבל, שעשויות להיות קטנות יותר מדירות של דיירים אחרים. עוד קובע בית המשפט כי החוזים נחתמו ללא הטעיה, למרות שלא נמסר לשרון על הפרש הגודל הפוטנציאלי, שכן השמטה זו אינה משפיעה על פרשנות החוזים. יתר על כן, האינדיקציה הראשונית של עמידר כי שרון יקבל דירה גדולה יותר התבססה על אי הבנה ותוקנה במהירות. גם ההבחנה שעשה עמידר בין עניינו של שרון לבין עניינו של דייר אחר נמצאה סבירה. לפיכך, בית המשפט קובע כי שרון זכאי לדירה בשטח של 75 מ"ר, ועמידר יכולים לקבל את דמי הורדת הדירוג בהתאם להסכם. בשל התנהלותו של עמידר, לא נפסקו הוצאות, ולשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בתוך 60 יום.