עת"מ 37731-03-12

תקציר

העותר, נוצרי תושב מיאנמר, הגיע לישראל בשנת 2004 באמצעות אשרת עבודה והגיש בקשה למעמד פליט, אשר נדחתה בשנת 2009. העותר ערער בטענה כי ההחלטה פגומה והתעלם מטענותיו . הוא טען כי השתתף בהפגנות ונרדף בשל פעילותו הדתית והפוליטית, וכי נגדו הוצא צו מעצר. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענותיו. נקבע כי העותר עזב את מיאנמר מסיבות כלכליות ושהותו בישראל נבעה ממניעים של עבודה. נסיבות עזיבתו והיעדר הרדיפה במהלך שנותיו במיאנמר לא תמכו בטענותיו. גם הגעתו של העותר לישראל ובקשתה של אשתו לאשרה לא הזכירו כל רדיפה. בית המשפט הגיע למסקנה כי העותר לא הצליח לבסס חשש מבוסס לרדיפה ודחה את העתירה. ההחלטה לדחות את בקשתו למעמד פליט הייתה סבירה והתבססה על הערכה מפורטת של נציבות האו"ם לפליטים. יתר על כן, בית המשפט לא ראה פגמים פרוצדורליים בטיפול בעניינו של העותר וקבע כי זכותו למשפט הוגן לא נפגעה. העותר נצטווה לעזוב את ישראל עד אוקטובר 2012, אולם הסכום שהופקד עבור שהותו יוחזר עם עזיבתו.