עמ"נ 32515-04-12

תקציר

התיק עוסק בשני ערעורים במקביל על מחלוקת על תשלומי היטל ביוב. תעש מערערת על החלטת ועדת הערר וטוענת כי לעיריית הרצליה אין סמכות לדרוש תשלום עבור היטלי ביוב שניתנו טרם הקמת תאגיד המים והביוב המקומי, לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב). העירייה, לעומת זאת, טוענת כי זכותה לדרוש תשלום בגין היטלים שניתנו לפני הקמת התאגיד, על בסיס עילת הדרישה, גם לאחר הקמת התאגיד. בתוך כך, העירייה מערערת אף היא, בטענה כי בסמכותה להוציא ולגבות תשלומים בגין היטלי ביוב גם לאחר הקמת התאגיד, טענה לה התנגדו המשיבים, לרבות אורן לוי ואח'. ועדת הערר קבעה מוקדם יותר כי העירייה תוכל לגבות תשלומים עבור היטלים שניתנו לפני הקמת התאגיד, אך לא עבור דרישות חדשות לאחר מועד זה. הוועדה ביססה את החלטתה על פרשנות החוקים הרלוונטיים, לרבות חוק תאגידי מים וביוב וחוק ההתייעלות הכלכלית, והגיעה למסקנה כי סמכות העירייה לגבות תשלומים הועברה לתאגיד. בערעור זה מצדד בית המשפט בתעש ובמשיבים, ומסכים כי לעירייה אין סמכות לגבות תשלומים בגין היטלי ביוב לאחר הקמת התאגיד. בית המשפט מדגיש כי לתאגיד סמכות בלעדית להוציא ולגבות תשלומים אלה, שכן הרשות המקומית העבירה את כל זכויותיה, חובותיה ונכסיה בתחום המים והביוב לתאגיד. העברה זו מבטיחה את האוטונומיה של התאגיד ומונעת תשלום כפול מהתושבים. עוד מובהר בפסק הדין כי לוועדת הערר סמכות לדון בעררים הנוגעים להיטלי ביוב, לרבות כאלה שניתנו לפני הקמת התאגיד, במסגרת המשפטית הקודמת. לפיכך, הוועדה יכולה לדון בערעורים על היטלים שכבר הוציאה העירייה לפני הקמת התאגיד, אך אין באפשרותה לתת תוקף לדרישות העירייה לתשלום לאחר הקמת התאגיד, שכן אלה בטלות. לבסוף, בית המשפט מורה לעירייה לשאת בהוצאות תעש ושאר הגורמים המעורבים, וקובע כי הסכום עומד על 15,000 ₪ לתעש ו-5,000 ₪ לכל אחד מהצדדים האחרים. אין בפסיקה זו כדי לפגוע בזכותם של התאגיד או העירייה לתבוע עילות תביעה בעניין ההיטלים.