ע"ע 14284-01-18

תקציר

פסק הדין דן בשיעורי הגמול ושכר הטרחה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברה בגין תשלום שעות נוספות. בית המשפט סוקר תחילה את הדינים הרלוונטיים ואת פסקי הדין הקודמים בנושא פסיקת הוצאות, גמול ושכר טרחה בכלל במשפט האזרחי ובדיני העבודה, ומציין כי ערכאת הערעור מגלה בדרך כלל איפוק בהתערבותה בשיעורים שנקבעו על ידי בית הדין הפרוצדורלי. לאחר מכן פונה בית המשפט למקרה הספציפי הנדון, ומסכים עם הערכת בית הדין האזורי את מורכבות התביעה ואת חשיבותה הציבורית של סוגיית גמול השעות הנוספות וחבות המדינה. היא מקבלת גם את הטענה כי התביעה הובילה לשינוי במדיניות המדינה בנוגע לגמול שעות נוספות, לטובת חברי הקבוצה. זאת ועוד, בית המשפט מקבל את טענת המערערים כי באי כוחם המשיכו לפעול ליישום הסכם הפשרה, לפקח על ביצועו ולטפל בפניות של חברי הקבוצה. בהתחשב במכלול הנסיבות, מחליט בית המשפט להגדיל את שיעורי הגמול ושכר הטרחה שנפסקו על ידי בית הדין האזורי. המערערים יקבלו סך של 100,000 ₪, שיחולקו ביניהם שווה בשווה, ושכר טרחת בא כוחם והוצאות המשפט יחושבו בשיעור של 20% על 2,650,000 ₪ הראשונים ששולמו לחברי הקבוצה ו-15% על יתרת הסכום, בסכום קבוע של 70,000 ₪. המדינה תישא בהוצאות המערערים בהליך, בסך 20,000 ₪. פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית הדין האזורי וקובע את שיעורי הגמול ושכר הטרחה החדשים כפי שפורטו, ואילו הערעור על ההחלטה המשלימה נדחה. ההחלטה נמסרה בהעדר הצדדים והותרה לפרסום ביום 14.7.2019.