סע"ש 49929-03-14

תקציר

התובע, שהיה עובד בתקופת הניסיון שלו במשרד הביטחון, פוטר בשל תפקוד לקוי וקשיים בהתנהלות בינאישית. התובע טען כי הסיבה האמיתית לפיטוריו הייתה הגשת תלונה נגד עובד אחר, מה שיצר אווירה של "עליהום" וקנוניה נגדו. בית הדין מצא כי תפקודו הלקוי של התובע תועד לפני הגשת התלונה ולאחריה, וכי המעסיק גילה סבלנות ונתן לתובע הזדמנויות רבות להשתפר, אך ללא הועיל. ההקלטות שהציג התובע, אשר הקליטו את הממונים עליו ללא ידיעתם, תמכו בגרסת המעסיק והראו כי הממונים עליו ביקרו אותו על התנהלותו אך הוא סירב לקבל את הביקורת. עוד קבע בית המשפט כי טענתו של התובע בדבר היותו עובד קבוע אינה מבוססת, שכן הוא לא קיבל כתב מינוי ולא עבר את בחינת שירות המדינה. ככלל, בית הדין קבע כי הפיטורים היו כדין, מטעמים מוצדקים, וכי אין קשר סיבתי בין תלונתו של התובע לבין פיטוריו. לפיכך, נדחתה תביעת ההשבה והפיצוי הכספי, והתובע חויב בתשלום שכר טרחת הנתבעים.