רע"פ 5715/07

תקציר

מפקח וחוקר במשרד העבודה, שביצע ביקורות בעסקים המעסיקים עובדים זרים, הורשע בשורה של עבירות, בהן שיבוש הליכי משפט, מרמה, הפרת אמונים, שוחד ועושק. סעיפי האישום נגעו לכך שמכר תיקי חקירה חסויים, הסכים להמליץ על חברת כוח אדם מסוימת תמורת שוחד והלווה כספים לעובדים זרים בריבית מופרזת תוך התחזות לחוקר. הוא הודה באישומים ונגזרו עליו תחילה 18 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 25 אלף שקל. הן הנאשם והן התביעה ערערו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לחזור בו מההודאה והפחית את העונש ל-15 חודשים. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשה לחופשה כדי לערער לבית המשפט העליון, שנדחתה. שופט בית המשפט העליון הסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי אין נסיבות חריגות המצדיקות את פסילת ההודאה וכי העונש סביר בהתחשב בחומרת העבירות. השופט הדגיש כי טיעונים הנוגעים לגזירת הדין, במקרה זה, אינם מצדיקים התערבות אלא אם הייתה חריגה ניכרת ממדיניות הענישה, שלא הייתה קיימת כאן. הנאשם חויב להתחיל לרצות את עונשו.