ע"א 27/99

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת הרשם הנכבד להאריך את מועד התגובה לביטול פסק דין. החלטת הרשם הנכבד מתקבלת מאחר ונמצא כי אין בה טעויות המצדיקות ביטול. החלטה זו נבעה מנסיבות עמומות סביב מתן פסק הדין, אשר יצרו חוסר ודאות סביב השאלה האם ומתי בוצעה המסירה, ומה בדיוק נמסר. בשל עמימות זו, הבחירה של הרשם להאריך את המועד מבלי לציין במפורש את הצורך בהארכה מוצדקת. בפסק הדין מודגש כי הנסיבות אינן מתיישבות עם הוראות תקנה 528 לתקסד"א, והמשיב לא סיפק כל הצדקה לעיכוב, שהיה נדרש אילו המועד האחרון היה נקבע בחוק. במקום זאת, הרשם הפעיל את שיקול דעתו בהצלחה על פי כלל 241(ד) לתקסד"א, המאפשר הכרעה בבקשות ללא דיון בעל פה. ערכאת הערעור מסכימה עם החלטת הרשם, ולא מצאה טעויות משפטיות, עיוותי דין או הפרת זכויות בעלי דין. יתר על כן, העמימות סביב מתן פסק הדין מבטיחה כי המועד המורחב יהיה ראוי, והשאלות סביב המסירה יידונו בדיון בבקשה לביטול פסק הדין. הערעור נדחה, ונפסקים למשיב הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים והיא תקפה ליום 08/12/2000.