ע"ע 15/99

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעורים בהם היו מעורבים חברת דירקס מערכות רפואיות בע"מ והעובד לשעבר אבנר ספקטור. דירקס האשימה את ספקטור בשימוש לרעה בסודות מסחריים, הפרת הסכם אי תחרות והעתקת מכשיר הליתוטריפטר שלה, ודרשה פיצויים בסך 28 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי למרות שהמכשירים דומים, המידע אינו סוד מסחרי, שכן המכשיר היה בשוק במשך שנתיים, מה שהופך אותו לנגיש לציבור. בקשתה של דירקס לצו מניעה נגד פעילותה המתחרה של ספקטור ולפיצויים נדחתה. תביעתו הנגדית של ספקטור לתמלוגים נדחתה גם בשל התחרות הברורה שלו עם דירקס במהלך העסקתו ומיד לאחריה. בית המשפט דן במסגרת המשפטית של חופש העיסוק, תוך שימת דגש על משמעותם של סודות מסחריים ואינטרסים לגיטימיים של המעביד. היא הגיעה למסקנה כי דירקס לא סבלה משימוש בלתי חוקי בסודות מסחריים מאחר שלא הוכח ידע קנייני. בעוד שבית המשפט הכיר בכך שמעשיו של ספקטור היו מפוקפקים מבחינה אתית, הוא אישר בסופו של דבר את זכותו להשתמש בידע שנרכש לאחר העסקתו. בקשתו של ספקטור לתמלוגים נדחתה בשל הפרת האמונים ותנאי החוזה. השופט רבינוביץ' סבר כי ידיעתו של ספקטור מספקת יתרון בלתי הוגן למתחרים, ומהווה מידע סודי. עם זאת, הגבלת התחרות ללא הוכחת נזקים משמעותיים לא הייתה מוצדקת מבחינה משפטית. לפיכך, שני הערעורים נדחו ללא הוצאות נלוות.