ת"א 2960-10-11

תקציר

פסק דין מקיף זה דן בזכויות ובחובות המשפטיות הנובעות ממותו של חייל בתאונה. המקרה שלפנינו סובב סביב חייל שנפטר לאחר שנתקל בבור תקול בעת שרכב על אופנועו בשביל הולכי רגל, מה שהוביל לתביעה לשיפוי לפי חוק משפחות חיילים. פסק הדין מכיר ברשלנות העירייה בתחזוקת הרחוב ומטיל עליה חובת זהירות קונקרטית. עם זאת, היא מייחסת גם 25% אשמה תורמת למנוח בגין נסיעה בשביל הולכי רגל במהירות גבוהה. השופט דוחה את טענות העירייה בדבר סיכון מרצון והתנהגות בלתי מוסרית, ומדגיש את האינטרס הציבורי בהטלת אחריות על העירייה לשמירה על המרחב הציבורי. טענת המבטחת כי הפוליסה פוטרת אותה מאחריות נדחית, שכן הפוליסה מתפרשת כמכסה את חבות העירייה כלפי צדדים שלישיים. התובע, המבקש שיפוי בגין תגמולים ששולמו להוריו של החייל, זכאי לפיצוי. הסכום מחושב על בסיס הקצבאות ששולמו, בניכוי אשמתו התורמת של הנפטר, לרבות הפסד השתכרות, כאב וסבל והוצאות קבורה. בנוסף, הנתבעים נדרשים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק דין זה מדגיש את אחריותה של המדינה כלפי משפחות הנופלים תוך מיצוי הדין עם גורמים רשלניים במסגרת דיני הנזיקין.