ת"ת 14945-10-23

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך בין שני צדדים שניהלו מערכת יחסים ידידותית ועסקית ארוכת שנים. התובע הלווה לנתבע 50,000 ₪, אשר לא נפרעו עד למועד הפירעון. הגנתו של הנתבע מבוססת על הסכם בעל פה לכאורה לעסקת חליפין, לפיו הנתבע יספק לתובע שירותים תמורת ההלוואה. עם זאת, בהסכם ההלוואה הכתוב בין הצדדים נכתב במפורש כי אין זכות קיזוז. בית המשפט בוחן את בקשת הנתבע לקבלת רשות להתגונן מהתביעה על פי הדין החל ופסיקה קודמת. מסקנתה היא כי טענת הנתבע לקיזוז לוקה בחסר פירוט וספציפיות, ואינה נתמכת בראיות. בית המשפט מוצא כי טענת הדחיפות של הנאשם עשויה להצדיק ומחליט לתת רשות להתגונן, אך רק אם הנאשם מפקיד ערבות של 50,000 ₪ עד למועד שנקבע. אם הערבות תופקד, תצהיר הנתבע ישמש ככתב הגנה, והתיק ייבחן לעומק. אחרת, ההתנגדות תידחה, והנתבע יישא בהוצאות התובע.