ת"א 16603-12-08

תקציר

התובע, עו"ד פואד ח'יר, דורש שכר טרחה בסך 98,492 ₪ מהנתבע, מר מאיר סופר, בגין טיפולו בענייניו המשפטיים. הנתבעת שכרה את שירותיו של התובע בשנת 2002 לטיפול במספר עניינים הקשורים לפיטוריו ולנזקי גוף שנגרמו לו במהלך עבודתו. בהסכם שכר הטרחה נקבע כי שכר טרחת התובע יהיה מותנה בהצלחת התביעות, באחוזים הנעים בין 15% ל-20%. ההסכם כלל גם סעיף הקובע כי במקרה של הפסקת הייצוג, הנתבע ישלם 25,000 ₪ לכל תביעה. התובע הגיש שלוש תביעות בשם הנתבעת. בעוד תביעת בית הדין לעבודה התקבלה, הנתבעת ביקשה לאחר מכן להפסיק את ייצוגה של התובעת. הצדדים חלקו על הנסיבות שהובילו לפיטורים ועל התשלומים שבוצעו. התובע טען כי הנתבע שילם 10,000 ₪ בלבד, ואילו הנתבע טען כי שילם סך של 20,000 ₪, מתוכם 10,000 ₪ נוספים שנפסקו כהוצאות. בית המשפט מצא כי התובע אכן קיבל את 10,000 השקלים הנוספים, אך הסתיר מידע זה מהנתבעת. הדבר הצדיק את החלטת הנתבעת להפסיק את הייצוג. עוד קבע בית המשפט כי תניית הסכם שכר הטרחה בדבר דמי סיום אינה קריאה, ולא ניתן להוכיח כי הוסברה לנתבעת. לכן, זה לא היה מחייב. באשר לשכר הטרחה, קבע בית הדין כי התובעת זכאית ל-20% מהסכומים שקיבלה הנתבעת מתביעת בית הדין לעבודה, בניכוי תשלומים קודמים, בסך כולל של 855 ₪. בגין תביעת נזקי השמיעה, שהייתה עדיין בעיצומה, קבע בית המשפט כי התובע יקבל 10% מכל פסק דין פוטנציאלי, ואם התביעה תידחה, לא יקבל שכר טרחה. לבסוף, בתביעת נזקי הבקע, אשר נדחתה, קבע בית המשפט כי התובעת אינה זכאית לשכר טרחה כלשהו. התנהלות התובעת הצדיקה את ביטול ההסכם על ידי הנתבע ולא היוותה הפרה. בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית אם לא ישולמו תוך 30 יום.