ת"א 143/02

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנתבעים לדחות תביעה שהוגשה נגדם או לחילופין להעביר את התביעה לבית משפט אחר בעילה של חוסר סמכות מקומית. בית המשפט קובע כי טענת התובעים, הטוענת למרמה, הטעיה, מצג שווא וחוסר תום לב מצד הנתבעים בקשר עם הנפקה ראשונה לציבור (IPO), מספיקה כדי לבסס סמכות שיפוט מקומית. על פי הטענה, התקיימו מספר פגישות בחיפה, שהיוו את הרקע להנפקה, ובמהלכן הוצגו מצגי שווא. די בכך כדי להפעיל את סעיף 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובע כי ניתן להגיש תובענה לבית המשפט שבתוכו קמה עילת התביעה. בית המשפט דוחה גם את טענת הנתבעים כי התובעים אינם יכולים למסור פרטים נוספים בתגובה לבקשה וכי העובדות הנטענות אינן מקימות סמכות שיפוט על כל הנתבעים. היא קובעת כי תגובת התובעים לבקשה, המספקת פרטים נוספים מבלי להציג חלופות חדשות, מקובלת וכי על פי סעיף 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, נוכחותם של נתבעים מרובים מאפשרת להגיש את התביעה בכל ערכאה שבה ניתן לבסס סמכות שיפוט על אחד הנתבעים. יתר על כן, בית המשפט מדגיש את הצורך להימנע מחשיבות מופרזת בקביעת סמכות השיפוט המקומית ומציין כי הנושא עיכב ללא צורך את פתרון הסכסוך. לבסוף, הנתבעים נדרשים לשלם את הוצאות התובעים בגין הבקשה.