ע"פ 4180/24

תקציר

הערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבת ים, בה הואשם המערער בנסיעה באור אדום, נדחה. בתחילה, בא כוח המערער לא צילם את כל הראיות, וטען כי אין צורך להכחיש את כתב האישום, עמדה שבית המשפט מתח עליה ביקורת בשל תקדימים משפטיים קודמים המאשרים את אמינות המערכת. בית המשפט חייב את ההגנה לקבל ולבחון את כל הראיות לפני ההליך, והטיל קנס של 250 שקל על עיכובים. המערערת ביקשה לתקן רשומות, בטענה להטיה ולעלויות גבוהות פוטנציאליות אם יימשכו ההליכים, דבר שנתפס כרמז לחוסר הגינות על ידי הפאנל. בערעור נטען כי הרכב בית המשפט גילה משוא פנים וקיבל חוות דעת קבועות מראש, במיוחד בנוגע למערכת המתעדת את העבירה. עם זאת, הערכאה הבוחנת לא מצאה חשש ממשי למשוא פנים, בהדגישו כי החלטות שיפוטיות ודרישות פרוצדורליות אינן מוכיחות מטבען משוא פנים, במיוחד נוכח טענות פתורות סביב אמינות המערכת ועיכוב פעולותיו של המערער. הוראות פרוצדורליות לפיהן ראיות ייבחנו לפני המשפט נתפסו כאופייניות ולא כדעות קדומות. הצהרות על עלויות גבוהות פוטנציאליות הובהרו כלא מעידות על הטיה, אלא כללו הבהרות פרוצדורליות סטנדרטיות. לפיכך, ערכאת הערעור קבעה כי לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות פסילה, תוך שמירה על ההגינות הפרוצדורלית של הערכאה המקורית ודחיית הערעור.