פר"ק 48555-05-13

תקציר

התיק נסוב סביב שטר ערבות בנקאית והאם אדם שביקש ערבות בנקאית עבור צד ג' יכול לדרוש את אי חילוטה. הערבות הבנקאית המדוברת הונפקה על ידי בנק למנהלים המיוחדים (אש"ף) לרכישת נכסים ופעילויות של חברות בטר פלייס, כאשר המבקש משמש כערב. הנושא המרכזי הוא קביעת מעמדו של המבקש מול המנהלים המיוחדים לגבי הערבות. בית המשפט בוחן את המאפיינים המהותיים של ערבות בנקאית אוטונומית: עצמאות, עמידה בתנאים ומיידיות. מסקנתה היא כי מאפיינים אלה מצביעים בבירור על כך שלא ניתן למנוע את חילוט הערבות, שכן לטענות המבקש כנגד הרוכש אין כל השלכה על תוקפה. יתר על כן, הערבות היא אוטונומית ואינה מותנית בעסקה העיקרית, ולמבקש אין מעמד לטעון טענות אלה. בית המשפט דוחה גם את הטענה בדבר עקרון ההתאמה, שכן אזכור שמו של החייב בשטר הערבות אינו יוצר חובה על המנהלים המיוחדים להוכיח קיומו של חוב. לבסוף, הבקשה נדחית גם בשל שיהוי, שכן המבקש ידע על זהות הרוכש חודשים לפני הגשת הבקשה, ולכאורה השתמש בה כטקטיקה למניעת חילוט. כתוצאה מכך, הבקשה נדחית, והמבקש נדרש לשלם את שכר טרחת המנהלים המיוחדים. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים, ופסק הדין ניתן ביום 13.11.2013.