ע"מ 64822-03-23

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים בו, בהתבסס בלעדית על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין ע"מ 64822-03-23 חן שפירא נ' פקיד שומה פתח תקווה (וערעורים נלווים)** **הקדמה:** פסק הדין עוסק במחלוקת בנוגע לאופן חישוב מס רווח הון שנבע ממכירת מניות שהתקבלו במסגרת שינוי מבנה תאגידי, על פי סעיף 104ב לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). המחלוקת המרכזית נסובה סביב קביעת "יום הרכישה" של המניות הנמכרות, ובפרט האם יש לראותן כמניות שנרכשו במועדים נפרדים (כטענת המערערים) או במועד אחד (כקביעת המשיב). **העובדות הרלוונטיות:** המערערים, האחים שפירא, החזיקו במניות של שתי חברות: "שפיר מבנים" (שנרכשה בשנים 1991 ו-1993) ו"שפיר מחצבות" (שנרכשה ב-2005). הם ביצעו שינוי מבנה לפי סעיף 104ב לפקודה, במסגרתו העבירו את מניותיהן בשתי החברות לחברה חדשה שהוקמה, "שפיר הנדסה", תמורת הקצאת מניות של "שפיר הנדסה". מניות "שפיר הנדסה" נרשמו למסחר בבורסה. המערערים טענו כי הצליחו להפריד באופן טכני את מניות "שפיר הנדסה" שהתקבלו תמורת "שפיר מחצבות" (שיום רכישתן המאוחר יותר מוביל לשיעורי מס נמוכים יותר) מהמניות שהתקבלו תמורת "שפיר מבנים" (שיום רכישתן המוקדם יותר מוביל לשיעורי מס גבוהים יותר). כאשר מכרו חלק ממניות "שפיר הנדסה" בשנים 2016-2018, טענו כי המכירה מקורה אך ורק במניות שהתקבלו בגין "שפיר מחצבות", ולפיכך יש לקבוע את יום הרכישה שלהן ל-2005. **התקנה הרלוונטית: תקנה 5 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה מדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס"ג-2002 ("תקנה 5"):** תקנה זו, שכותרתה "הוראות מיוחדות לענין מכירת ניירות ערך שנרכשו במועדים שונים", קובעת כי במכירת ניירות ערך זהים שנרכשו במועדים שונים, יראו אותם, ככלל, כנמכרים על פי סדר רכישתם (כלל FIFO - First In, First Out). עם זאת, התקנה מאפשרת למוכר להוכיח לפקיד השומה את יום הרכישה והמחיר המקורי של נייר ערך מסוים, ובמקרה כזה – יחושב רווח ההון בהתאם לזיהוי הספציפי. בית המשפט מבהיר כי התקנה נועדה לפתור בעיה טכנית של זיהוי, ומנגנון הזיהוי הספציפי אינו מעניק הטבה, אלא מאפשר חישוב מדויק יותר כאשר ניתן לזהות את נייר הערך. **סעיפי הפקודה הרלוונטיים: שינוי מבנה (סעיפים 104ב ו-104ו לפקודה):** 1. **תכלית חוק המיזוגים והפיצולים (חלק ה'2 לפקודה):** בית המשפט מדגיש את תכלית החקיקה – לאפשר שינויי מבנה תאגידיים ללא חבות מס, מתוך הבנה שהם מקדמים יעילות כלכלית ואינם משקפים שינוי מהותי בבעלות הכלכלית. ההקלה מותנית בעמידה בתנאים קפדניים למניעת ניצול לרעה. 2. **סעיף 104ב לפקודה:** מאפשר העברת נכסים על ידי מספר בעלים לחברה שהוקמה לשם כך, תמורת הקצאת מניות בלבד, ללא חיוב במס, ובלבד שיחולו תנאים כגון שמירה על יחס הבעלות המקורי. 3. **סעיף 104ו(א)(3) לפקודה:** קובע את "יום הרכישה" לצורך מכירת מניות שהתקבלו במסגרת שינוי מבנה. **הרישא** קובעת כי יום הרכישה הוא מועד העברת הנכס לחברה הקולטת. **הסיפא** קובעת חריג, לפיו במכירת מניות שהתקבלו תמורת נכס **שנרכש עד מועד השינוי**, יראו, **"לעניין החיוב במס על רווח ההון הריאלי לפי סעיף 91(ב1)..."**, את יום רכישת הנכס שהועבר כיום הרכישה של המניה. **החידוש המשפטי וההכרעה:** הליבת המחלוקת היא בשאלה האם תקנה 5 חלה על מקרה זה, ובפרשנותה של הסיפא לסעיף 104ו(א)(3) לפקודה. 1. **פרשנות הסיפא של סעיף 104ו(א)(3):** בית המשפט קובע כי לשון הסיפא, המדגישה כי היא חלה **"לעניין החיוב במס על רווח ההון הריאלי לפי סעיף 91(ב1)"**, היא מוגבלת. כלומר, החריג שקובע את יום הרכישה המוקדם של הנכס המועבר, נועד למנוע מצב בו שינוי מבנה משמש ככלי להשגת שיעורי מס נמוכים יותר על נכסים ותיקים. הוא אינו משנה את "יום הרכישה" באופן גורף לכל דבר ועניין. בנסיבות המקרה, שבהן כל מניות "שפיר הנדסה" הוקצו ב**אותו מועד** (4.12.2014), אין מדובר במניות שנרכשו במועדים שונים, ולכן, **תקנה 5 אינה חלה**. * **ההיגיון מאחורי הפרשנות:** בית המשפט מדגיש את תכלית שינוי המבנה - יצירת נכס חדש (מניות "שפיר הנדסה") המורכב מכלל הנכסים שהועברו (שפיר מבנים ושפיר מחצבות). כל מניה של "שפיר הנדסה" משקפת זכויות בשני הנכסים יחד. לכן, לא ניתן, מבחינה מהותית, לייחס למכירת מניה זו אך ורק את מאפייני הרכישה של אחד הנכסים (שפיר מחצבות). * **הבחנה בין "מהות" ל"טכניקה":** בית המשפט דוחה את טענת המערערים כי ההפרדה הטכנית של המניות בחשבונות נאמנות מצדיקה ייחוס יום רכישה נפרד. ההפרדה הטכנית אינה משקפת את המהות הכלכלית של שינוי המבנה, שבו נוצר נכס חדש המשלב זכויות בשני הנכסים המועברים. 2. **הכרעה:** בית המשפט פוסק כי דין הערעורים להידחות. הוא מאמץ את עמדת המשיב, לפיה יש לחשב את רווח ההון באופן **פרו-רטה (pro-rata)**, כלומר, באופן יחסי, בהתחשב בערך של שני הנכסים שהועברו (שפיר מבנים ושפיר מחצבות). גישה זו משקפת את המהות הכלכלית של העסקה ואת תכלית שינוי המבנה, ומונעת השגת יתרון מס שאינו מוצדק. * **נימוק נוסף:** בית המשפט מדגיש כי המערערים לא הוכיחו כי התנהלותם, לרבות ההפרדה הטכנית, עולה בקנה אחד עם הוראות חוק ברורות המעניקות להם את הזכות לזיהוי ספציפי של המניות באופן שיתעלם משילוב הנכסים. 3. **עסקה מלאכותית:** בית המשפט מציין כי אין צורך להידרש לטענות המשיב בדבר "סיווג שונה" או "עסקה מלאכותית", שכן הפרשנות שהוא מאמץ של החקיקה הרלוונטית כבר מביאה לתוצאה הרצויה (חישוב פרו-רטה). **עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **פרשנות תכליתית של חוק:** בית המשפט נוקט בפרשנות תכליתית של סעיפי הפקודה, תוך התחשבות במטרות המחוקק ביצירת מנגנוני שינוי מבנה וברפורמות המס. * **עדיפות המהות על פני הצורה:** בהתאם לעקרון הכללי בדיני המס, בית המשפט נותן עדיפות למהות הכלכלית של העסקה על פני האופן הטכני או הפורמלי שבו היא בוצעה. * **אחידות יום הרכישה במקרה של העברת מספר נכסים בשינוי מבנה:** ההכרעה קובעת כי כאשר מועברים מספר נכסים בו-זמנית במסגרת שינוי מבנה, והמניות המתקבלות מייצגות את כלל הנכסים, יום הרכישה של המניות הללו יהיה מועד ההעברה, ולא ניתן "לפצל" אותו לפי ימי הרכישה של הנכסים המקוריים, אלא בהקשר הספציפי של סעיף 91(ב1) לפקודה. * **הבחנה בין תקנה 5 לשינוי מבנה:** נקבע שתקנה 5, העוסקת במכירת ניירות ערך זהים שנרכשו במועדים שונים, אינה חלה כאשר הניירות הזהים (מניות החברה הקולטת) הוקצו במועד אחד, גם אם בתמורה לנכסים שונים שנרכשו במועדים שונים. * **מניעת השגת יתרון מס בלתי מוצדק:** בית המשפט מונע מהמערערים ליהנות משיעורי מס נמוכים יותר על נכס ותיק (שפיר מחצבות) על ידי "הלבנתו" דרך שינוי מבנה, כאשר המניות הנמכרות מייצגות גם נכס אחר (שפיר מבנים) שיום רכישתו המוקדם יותר היה מוביל לשיעורי מס גבוהים יותר. **לסיכום,** פסק הדין מדגיש את החשיבות של הבנת המהות הכלכלית של עסקאות, בפרט במקרים של שינויי מבנה תאגידיים. הוא מאשר את עמדת רשות המסים כי בנסיבות כאלה, כאשר מניות החברה הקולטת הוקצו במועד אחד, לא ניתן להפרידן באופן מלאכותי לצורך קביעת יום רכישה שונה, אלא אם כן החוק מורה זאת במפורש ובהקשר מוגדר (כפי שהוכח באמצעות פרשנות הסיפא של סעיף 104ו(א)(3)). גישת הפרו-רטה נחשבת לדרך הנכונה לשקף את המציאות הכלכלית של העסקה ולמנוע ניצול לרעה של הוראות המס.