ת"ת 24943-08-21

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: התיק סובב סביב תביעה לשכר טרחת עורך דין והתנגדות לאי תשלום על ידי ההוצאה לפועל. ההתנגדות הועברה לבית המשפט, אך לא צורפה לה כתב תביעה. בית המשפט קיים דיון בעניין והורה לתובע להציג את כתב התביעה לנתבע. הנתבע טען כי לא קיבל אותה, מה שהוביל לשורה של החלטות פרוצדורליות שמטרתן לפתור את הסוגיה. בית המשפט, בניסיון לשמור על צדק פרוצדורלי, הורה על המצאות מרובות של כתב התביעה והעיר על התנהלות הנתבע, וקבע כי היא נעשתה בחוסר תום לב. התנהלות זו, שהתאפיינה בעיכובים ובסירוב להכיר בקבלת התביעה, התקבלה במורת רוח מצד הנתבעת. הנתבע הגיש בקשת פסילה בשל חוסר משוא פנים לכאורה הנובע מהערות בית המשפט והחלטותיו. עם זאת, בית המשפט דחה בקשה זו, והדגיש כי החלטותיו הפרוצדורליות והערותיו על התנהלות הנתבעת לא הצביעו על משוא פנים כלשהו. בית המשפט הדגיש את אופיים האובייקטיבי של מבחני היעדר משוא פנים ואת הימנעותו של הנאשם מהגשת בקשת הפסילה בהזדמנות הראשונה. בנוסף, בית המשפט הזכיר לנאשם כי החלטות פרוצדורליות והבעת דעה במהלך המשפט מהוות רק לעתים רחוקות עילה לפסילה. הבקשה נתפסה כניסיון להחליף את הרכב השופטים משיקולים טקטיים, דבר שאינו תקין. לסיכום, הדגיש בית המשפט את הצורך להעלות טענות פסילה בהזדמנות הראשונה וציין כי הבעת אי שביעות רצון מהחלטות או הערות פרוצדורליות אינה מצדיקה פסילה. התנהלותו של הנתבע נדחתה, והבקשה נדחתה. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו אין לפסול את בתי המשפט בקלות ראש, תוך שמירה על טוהר ההליך השיפוטי.